פרק 5 - סטירה מצלצלת

אז השתחררתי מהצבא, טסתי לדרום אפריקה. עבדתי בעגלות, חזרתי לארץ ונכנסתי למסלול הרגיל של עבודה ולימודים ובקיצור החיים הרגילים.

כבר עברו 4 שנים מאז הניתוח והתחלתי להבין שהתחושות של החוסר נוחות הפיזית שאני מרגישה לא מתכוונות לעבור ופשוט הפכו לעניין שבשגרה: לחץ בחזה, קוצר נשימה, כאבים חזקים ומפתיעים כמו דקירה בחזה, תחושת כובד כללית, כאבי גב, חוסר נוחות בזמן מגע, בלאי של השתל ועוד ועוד..

לאט לאט התחלתי להקשיב לגוף ולא להתעלם.

בדיוק סיימתי זוגיות לא פשוטה ויצאתי להרפתקה.

טסתי לאוזורה עם חברה של חברה שאני לא באמת מכירה. היה לנו שם פיצוץ ונשארתי לבד.

יומיים לפני יום הולדת 23 אני מסתובבת לי בפסטיבל טראנס בארץ זרה. באיזה רגע מיוחד החלטתי להוריד את החולצה. פאק איט חשבתי, אף אחד לא מכיר אותי פה. בא לי פשוט להיות חופשיה. אבל לצערי זה לא קרה, הורדתי את החולצה והרגשתי בושה. למרות שממש לא הייתי היחידה בלי חולצה. אני ממש זוכרת את עצמי צועדת וסובלת מנעיצת המבטים. פתאום כל תשומת הלב הזאת עשתה לי ממש לא נעים.

חשבתי בלב "כולם רואים שאני מזויפת מבפנים".

לראשונה בחיים הסתכלתי על כל הנשים עם הציצים הטבעיים וחשבתי לעצמי כמה זה בטח נעים להרגיש באמת חופשיה מבפנים.

חזרתי לארץ עם הרבה מחשבות.

הלב והראש פתוחים לרווחה.

רוח של שינוי נכחה.

בדיוק שהרגשתי על ראש הפסגה ובום קיבלתי סטירה - סטירה מצלצלת מהחיים. נזרקתי בזמן לחוויה מטלטלת שעברתי לפני 10 שנים.

אני באמת אשתף אתכם שאני לא יודעת מה ואיך לכתוב, האגודלים מתחילים לרעוד לי רק מלחשוב. אומר בקצרה כי מישהו פגע בי נורא. תקע לי סכין ישר בנשמה והשאיר אותי לדמם על הרצפה. שבורה לגמרי, חצי בנאדם ניסיתי לאסוף את עצמי כי החיים ממשיכים כהרגלם.

מבטיחה להרחיב בנושא בעתיד אבל כרגע חשוב לי רק להגיד שדימוי עצמי ובכלל דימוי גוף הוא נושא מורכב והוא קשור לכל כך הרבה היבטים בחיים, לחוויות ולקשרים בינאישיים. כל חוויה שאנו עוברים משפיעה על התודעה וזו משפיעה על כל קבלת החלטה.

מבטיחה לכם משהו יותר אופטימי בחלק הבא❤️

יש לי בקשה ממש קטנה - רק אם זה מתאים לכם כמובן לחצו על כפתור השיתוף כי כל כך חשוב לי שהמידע הזה יגיע למי שזקוקה לו. אני כותבת את הסיפור שלי מתוך שליחות להעלאת המודעות אז בואו תעזרו לי לגרום לזה לקרות אני מאמינה שביחד נפרוץ ת'גבולות.